ריגוש אינטרנטי

לרגש יש כל מיני סממנים חיצוניים או פנימיים - דמעות, דפיקות לב מואצות, צחוק או חיוך, זיקפה, רעידות, שיתוק - המביעים שמחה, עצב, פחד, עצבנות, תשוקה ועוד מגוון רגשות. החיים מזמנים לנו הרבה הזדמנויות לחוש חלקים מהמנעד הזה: צחוק מהתנגשות של אדם בחלון זכוכית ממורק היטב, עצב מבשורה מרה שמקבל קרוב, דמעות מפרידה קשה או כישלון ופחד מסמטה חשוכה בלילה.

לאמנים - במאים, זמרים, סופרים, משוררים, נגנים, מציירים - יש את היכולת ליצור אצלנו כאלו רגשות עם היכולת הטכנית שלהם. אני בוחר בכוונה במילה טכנית משום שעם הזמן התפתחו כלים הפורטים על רגשותינו משל היינו כלביו של פבלוב. אם נבחר בעולם הקולנוע נמצא מוזיקה קיטשית לסנטימנטליות, אפקטים צורמים להפחדה, עריכה תזזיתית לאקשן ועוד כאלה וכאלה. בספרות נמצא את אריסטו וכליו ליצירת דרמה. אך ברור לכולם שאלו הבלתי נתנים להסברה, המחוננים באמת שיוצרים את רגעי הקסם הגדולים. למה קסם? בדיוק בגלל חוסר היכולת להסביר למה.
מספרים מחוננים, כאלה שיודעים לספר סיפור טוב בסלון או מסביב למדורה אנו כנראה מכירים. אותו דבר לגבי סופרים, משוררים, מחזאים ובימאים.

אך כעת הגיע הזמן להסתכל על ההווה והלאה. המחשבים הביאו איתם את האינטראקטיב והוא כאן להישאר. משחקי המחשב והאינטרנט הם כר נרחב למדיומים סיפוריים שיכולים וצריכים לרגש אותנו כמו כל מדיום אחר. הכל טוב ויפה, אך האם אנחנו מכירים כזה מוצר? האם נכנסנו לאתר אינטרנט שריתק אותנו? שריגש אותנו? האם שיחקנו במשחק מחשב שגרם לנו להזיל דמעה? האם - ופה מתחיל החיפוש - יש פורמט סיפורי באינטראקטיב? הרי רבים מאיתנו אמרו - אני כותב שיר, אני כותב ספר, תסריט, מחזה, חלקנו אף ביימו פה ושם ציירו, הלחינו. וכל זאת בשביל לספר סיפור כלשהו: אהבה נכזבת, מסר חברתי. אבל מישהו אמר לעצמו פעם - אני רוצה לספר את הסיפור שלי עם אתר אינטרנט? התשובה היא כמובן כן. נסו את הלינקים הבאים:

http://emailmystery.com/dof/

http://www.hollysinbox.com/

שתי גישות מעניינות לפורמט סיפורי מעט שונה. אך אני חייב להודות שהתוצאה די מאכזבת. קשה מאוד להתמצא באתרים והאלמנט הכ"כ חשוב של להישאב לתוך הסיפור לא עובד פה. נתעכב על זה שנייה - Suspension of disbelief - היא היכולת שלנו לראות לדוגמא סרטי מד"ב ולהאמין שמה שאנחנו רואים הוא אמיתי, אפילו שאנחנו יודעים שאין כזה דבר חלליות במהירות האור או אבירי ג'דיי. לפעמים מספיק משפט (In a galaxy far far awya) או אפקטים מאוד מוצלחים (היום השלישי או קלוברפילד) ולפעמים זו היכולת של המספר לדעת פרטים מאוד אינטמיים על הרגעים האלה שגורמים לך להאמין לשאר מה שהוא כותב. פרוייקט אינטראקטיבי מאוד מעניין שנעשה בהקשר הזה נוצר ע"י HBO והוא מבוסס על האלמנט החזק ביותר של האינטרנט - מציצנות (מיועד לבעלי פס רחב במיוחד):

http://www.hbovoyeur.com

הפרוייקט הזה ממחיש חלק מהיכולות של האינטרנט (למרות שהוא נוצר כקמפיין להקרנה פיסית על בניינים) עם השילוב של קולנוע, אינטראקטיב, דמויות עם קיום במייספייס וכו'. הבעיה שלו, כרגיל, היא בנגישות שלו, לוקח המון זמן ואנרגיה להבין למה התכוון המשורר שהוא נתן לנו גישה לחלון המציץ על העיר.

את השילוב המנצח של אינטראקטיב וסיפורית מצאתי במהלך חיפוש חומרים למצגת שעשיתי לפרוייקט כלשהו בעבודה. חיפשתי פרופיל ברשת החברתית Bebo להדגים עליו את המוצר שאנו מפתחים. הפרופיל הראשון שנמשכתי אליו כבר בעמוד הבית של Bebo היה Katemodern. מה שחשבתי שמצאתי היה פרופיל של בחורה מלונדון, אומנית עם מספר חברים פעילים, שהעלו סרטונים, כתבו בלוגים ועסקו בשאר פעילויות כאלו או אחרות. לא ממש התעמקתי בתוכן אבל משהו כן משך אותי בפרופיל הזה. מה שהסתבר לי אחרי כמה ימים זה שהפרופיל הזה הוא בעצם סדרה אינטרנטית בצורת בלוג המספר את קורותיה של קייט, חבריה וכת מסתורית אחת. הסיפור מסופר דרך וידאו בלוג, פוסטים וכל שלל הכלים שמציעות היום רוב הרשתות החברתית. KateModern היא סדרת המשך ל-LonelyGirl15, שתיהן הפכו ללהיט מאז. אתם מוזמנים לעיין בוויקפדיה על שתי הסדרות. אני חושב שמה שעובד בשתי הסדרות הללו הוא האמונה ההתחלתית שאתה רואה משהו אמיתי, ניצול נכון של האינטרנט בכלל ושל רשת חברתית כפלטפורמה בפרט ליצירת מה שדיברנו עליו קודם, ה- Suspension of disbelief.

וזוהי כמובן, רק ההתחלה. אלו עוד אמצעים יש לספר סיפור באינטרנט? איך אפשר לעורר רגש באמצעות אתר? האם אפשר לגרום לבן אדם לפחד מקליק של העכבר או מלינק כמו מסצינה בסרט אימים?

החיפוש נמשך...